שגרע12/12/2009 17:37 | משה טרופהשִׁגְּרַע/מֹשֶׁה טרופה
עֶבֶד לַשִּׁגְרָה הַגּוּף פּוֹסֵעַ בְּאוֹתוֹ מִשְׁעוֹל. בְּהֶעְדֵּר שִׁנּוּי מִתְקַבַּעַת תּוֹצָאָה, וְהוּא מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם מַמָּשׁ.
אָסִיר לְהֶרְגֵּלָיו חוֹשֵׁשׁ אָדָם, אֵינוֹ מֵעֵז וְאֵין הוּא מְנַסֶּה. בְּהִתְגַּבֵּר הַפַּחַד מִשְׁתַּתֶּקֶת יְצִירָה בּוֹ, וְהוּא נָמוֹג בֵּין חִוְרוֹן הָאֲנָשִׁים.
מְחוֹג הַזְּמַן אֵינוֹ עוֹצֵר. בִּמְנוֹרַת הַחַיִּים הַשֶּׁמֵן מִתְנַדֵּף. יָמִים הוֹפְכִים שָׁבוּעַ, חֹדֶשׁ -לְשָׁנָה. נֶפֶשׁ צְעִירָה כְּרוּכָה לְגוּף בַּאֲזִקֵּי זִקְנָה.
אִישׁ - קִצּוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְחַשֵּׁב, אַךְ אֶת שְׁנוֹתָיו מוֹנֶה בְּקַפְּדָנוּת. נֵרוֹ מְטַפְטֵף עַל עוּגַת הַחַיִּים, בְּסִיסוֹ טוֹבֵעַ בָּהּ גֻּמָּה וְעוֹד גֻּמָּה.
צִפּוֹר רַכָּה אֶל קַרְקַע מִתְרַסֶּקֶת, קִירוֹת זְכוּכִית נִדְמוּ לָהּ כִּרְקִיעִים, וְאַתָּה גְּזוּר כָּנָף אֵינְךָ מַמְרִיא לְשׁוּם מָקוֹם. גּוּפְךָ הַמְּסֻרְבָּל אֵינוֹ יָכוֹל כְּבָר לְשַׁנּוֹת דָּבָר.
© כל הזכויות שמורות למשה טרופה
|