פילוסופיה בשנקל

30/11/2009 11:29 | ליאור מבורך

אני אף פעם לא בהווה
רק קופצת אחורה וקדימה
המוח שלי תמיד בדילאיי
נזכר רק בדיעבד

כמו פזמון של שיר קליט
שמתנגן לו כל היממה
על ריפיט, בלופ
שוב ושוב ושוב

לקולות בראשי אין צורת ביטוי
הכל קלישאות, זו צורת ביטוי
זו השגרה שמתקתקת לה
מצקצקת

זכרונות של אנשים שרצים לי מול העיניים
אינם עוצרים, אצים ומאיצים
אבל מבחינתי הם כבר עצים
נטועים שם, לא יוצאים

ומי ישמע קול בלימתם
כשהשם אינו שם
ורק קרחת היער נראית לה
מנקודת מבט האסטרונאוט

מעופפת לי בין החללים,
זה מה שכולם רואים
ולשירים שהם כותבים אין שום הגיון
או שמא זו אני מנקודת מבטי

רק אותי אבין בדיעבד
מחר או מחרתיים
אבל כיוון שזהו רק היום
לא אהנה מן הספק

קחו את האצבע המורה
תשפשפו את קודקוד ראשכם
כי הגיון לא ימצא מוצא
בנבכי ראשי המתפתל

רק הזהרו נא מן האיש שרץ שם
פן יפול ויתגלגל