הרגשתי לבד,בודדה ועצובה.

נגשתי למגירה.פתחתי אותה

והבטתי בתמונות הם העלו בי

   זיכרונות.שוב הזלתי דמעות כי

נכשלתי במשימות.הפגיעה הייתה

     קשה.

ונותרה רק אכזבה.

כאב ומר בלב

התמונות חשוכות על פניי

ודמעות סובבים את חיי.

אני חיה ונושמת על העבר.