וְהִנֵּה אַתְּ בָּאָה

שְׁקוּפָה כְּמוֹ חֲלוֹם

שֶׁמִּתְעוֹרֵר בִּשְׁנָתִי,

חֲקוּקָה כָּאֶבֶן

עַל מַצֵּבַת זִכְרוֹנוֹתַי.

 

מַזִּיל אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ

וְנוֹשֵׁר כְּמוֹ פֶּרַח

שֶׁנָּמֵס בַּגֶּשֶׁם.

 

וְאַתְּ –

כְּאֵב מֻשְׁרָשׁ בַּגַּעְגּוּעַ.