הדרך שבה הלכת
כאלו נלקחה מסרט,
המסך ירד, המסכה נעלמה
והמציאות איתך נשארת.

והיום עלה והאור זרח
על פנייך העייפות
וצחוק השמש כצחוק האשה
שקמה הבוקר ויצאה במחול.

נכנסת לתוכך עמוק פנימה
והארת את חדרי ליבך
ועם טיפת האור ששפכת
הדלקת את גופך המכבה.

חייך נצבעו בשלל צבעים
ומותר שוב לנגוע ולאהוב,
העתיד יביא ימים אחרים
ומה שנותר, לחיות ולקוות.

מקום אחר לא קיים
ופה הכל אמיתי ויפה
הרמת גבה העפת מבט
ושאריות העבר נגוזו.