שיבולת - ארבע עונות

 

לפני אותו הקרב נשבעתי יפתי

שמתי שאחזור עוד תראי

אנשקך שיבולת כה חזק כך בקיץ

עד שתצא נשמתי

 

ואם ויגיע לתומו הסתיו

ולא תשמעי ממני שיבולת דבר

אנא אל תבכי עלי תמתי

לפעמים לסוף הקרב יש טעם מר

 

והנה החורף הגיע ואני חושב עלייך

מדמיין מגע ידייך ורואה אור פנייך

בלילות קרים אפורים וימים של גשם

ליבי לו רק שיבולת עד כמה משווע אלייך

 

והנה אביב אלינו בא

אור ראשון של שמש מפציע

חושב אני על הקרב שנגמר

איך שיבולת אלייך ממרחקים אגיע

 

והנה מאותו קרב מתיש ואכזר

הנה האחד שאלייך מאי שם חזר

מנשקך אותך ואת אותו

אותו אחד שבאותו קיץ נשבע שתמיד תהיי שלו