דו"ח מצב מאוחר,גדוד 82,חטיבה 7,רמת הגולן,התשמ"ד20/07/2009 10:32 | שלומי אייל ז"לרמת הגולן.התשמ"ד.
ריח הגריז אדיש אליי.הוא
אינו לשכמותי.בהלה במחנות.
עשר פעמים "כן מה?" למפקד
אחרי מסע של אלונקות.אני נרדם
לבלהות בעמידה.איני יודע
איפה ומה.מפחד,ומפחד,ומפחד.
הולך ונמעך.הולך ונמעך.ולא פגז מעיך
נורה.איני מראה סימנים של רצון
להשתנות.סימני רצון לחיות.וסמדר
עוד תאמר לי יום אחד,שתמיד
יכול להיות יותר נורא.בתותח פגז
חלול.זוג עיניים בכוונות טובות.אימה
הולכת מתנפחת,מתייפחת סביב
לנשמה.אין קול ואין עונה.סרבל ובתוכו
מת במחנה.איני מבקש עזרה.גם חודר
השריון אינו ח"ש לעזור.מתפקידו הלא
לפצח טנק ועצמות.זרחן שורף אדם.
אני מתחיל להישרף לאט,לאט עד
לעצמות.סרבל ובתוכו עור ועצמות.
פרסתי זחל.מתחיל לזחול משום
מקום לשומקום.מנסה לצאת הביתה.
לא יוצאים מגיהנום לגיהנום.נהמת
המרכבות ממשיכה לרמות אותי כשהיא
נשמעת חברית.לא מצליח להיות אחים
לנשק כי אין ברירה.שלום חבר.שבת
שלום שלום שבת.הבאנו שלום על ישראל
בלי בור באדמה. |