אהבה בפריחתה ובקמילתה05/07/2009 21:16 | עליזה ארמן זאביאהבה בפריחתה כניחוחות נעורים,
נוגעת ביופייה,
מעירה את החושים,
כובשת כל חלקה טובה,
חודרת לנשמה,
ממלאת בגודש אהבתה,
מרטיטה מיתר,
מאירה חדרי הלב,
זורמת כמעיין המתגבר.
אהבה בקמילתה.
פוצעת בבשר החי,
דועכת לאיטה
אופפת בכאבה,
משמימה בבדידותה,
כעצים נשירים בשלכת,
כמעיין אכזב.
אך ויש...נשלב בין השניים. |