כבר מספר ימים שלא ראיתי אותך, אף לא לרגע.הערב כשסוף סוף היתה לי הזדמנות לגשת אליך ולבקש רגע מזמנך השתפנתי.ימים ארוכים אני מצפה לרגע זה וכשהוא הגיע פספסתי...!כמה שרציתי לעצור את מכוניתי כשהבטת בי כשעברתי לידך אך אני לא יודעת למה לא   מצאתי    את המילים עליהם אני חוזרת שן וב ושוב בימים האחרונים

  אני מקוה שבפעם הבאה  אגש לשוחח איתך,אני כבר רוצה לדעת מה דעתך על הרעיון המטורף שלי להפוך אותך לחבר שלי,נו ממלא המקום של יוסי שלי

כשאני חושבת על כך נראה לי שלא פניתי אלייך מכיוון שלא רציתי לשמוע אותך נבהל מהצעתי,יתכן?יש מצב שלא תרצה?אני יודעת שאתה מסוקרן לגבי אך האם זהו זה?או שתשמח להכיר אותי קצת יותר מקרוב

אני רוצה להבטיח לעצמי שבהזדמנות הבאה שתהיה לי פשוט אגש אלייך אספר לך את סיפורי ואקוה שאוכל לגרום לך לרצות להיות קרוב,שתרצה להיות חלק מסדר יומי ומרשימת האנשים הנחשבים בחיי