כמו שתמיד רטובים המים

26/04/2009 16:23 | שלומי אייל ז"ל
ארעי לנצח
לוליין נבוך
בין הטיפות
על כבל אינסופי
של דרור ורצח
על פני תהום
מפני קלות הדעת
שבשרירי פנים
חייכניים כפרפרים
אשר פונים תמיד
רואים,לאור.
 
ללא מגור
מפני דבר מה
חסר פניות
או מעצור
ורחמים
אותו דבר מה
אשר תמיד
ייראה לו לליצן
כמו לחכמים
חסר פנים
ואפילו הן
צבועות.
 
ניגש,נביט
ניגע אל הקירות
ורק כשנאמין
שאין בהם ממש
ממש כמו השמים
אולי סוף,סוף
איטיב לראות
שאין עוד טעם
בחשש,כמו
שהשחוק מתחיל
תמיד בלחיים
אפילו של אידיוט.
 
או כמו שתמיד
רטובים המים
תחת מעוף הציפורים
אשר אף פעם
לא יודעות
את שעתיד לקרות
ובכל זאת
הן תמיד עפות
ברוכות כנפיים
עפות,יפות,יודעות
כדי להיטיב לראות
הקלו כבר המים
מתחת הטיפות.