תקופת הזמן

06/04/2009 21:28 | משו
תקופת הזמן           מאת משו
השמש כבר זרחה
אך עננים כבדים,
מכסים את השמיים.
והרבה זמן שכאן
מחכים לקצת מים.

והכל יבש מסביב
וקוצי הדרדר
דוקרים בכל פצע.
אך אולי כבר מחר
יפרחו הפרחים בשפע.

והגשם יורד ויורד,
ומרטיב כל
פיסת אדמה עייפה.
ברקע נשמעת שירת
ציפורים במעופה.

והרוח נושבת
והאוויר מתקרר
ואת, היכן את נמצאת
כשהעולם מתעורר.

לא ראיתיך אולי,
כבר מאה ימים.
ואם כך זה ימשיך,
יעברו עוד שנים.

כל בוקר אשאל,
מתי יבא כבר היום.
אך אולי כבר בכלל
עבר היא פתאום.

ואז כבר לא אחכה
וכבר לא אשאל
בגללך לא אבכה
כי מה לי בכלל.

ואז יבא גשם חדש
ודמעה הוא ישטוף.
ואלך אל השדה,
פרח לקטוף.

אהבה חדשה
אולי לי מחכה
עם בא האביב
אפגוש בדרכה.

ואז אחייך שוב כמו תמיד,
כששני אוהבים
הופכים ליחיד.