עקבות

עִקְבוֹת/מֹשֶׁה טְרוֹפֶּה
 
הַשָּׁמַיִם עדַי
הֵן אָהַבְנוּ תַּחְתָּם,
טוֹבְלִים בִּתְשׁוּקָה נִרְעָדִים.
 
יְגַלֶּה אֶת אָזְנְךָ הַיָּרֵחַ:
סַהֲרוּרִי אֲנִי תָּר בָּרְחוֹבוֹת.
כְּסוּמָא מְגַשֵּׁשׁ עִקְבוֹתֶיךָ,
צוֹוֵחַ בְּשִׁמְךָ כִּמְטֹרָף,

אַךְ לָרִיק.

בְּיָמִים אֲחֵרִים מִסְתַּגֵּר;
אזוּק בְּעַצֶּבֶת,
מֵגִיף חֲרִיכֵי לֵב.

סִימְפוֹנְיָה לִכְלֵי נְשִׁיפָה מִתְנַגֶּנֶת.

הַקְשִׁיבִי, הַחֲצוֹצְרוֹת בּוֹכוֹת.

כל הזכויות שמורות למשה טרופה ©