זעקת צופרים
קורעת דומיית הליל
כסופה מתגלגלת, משתוללת.
קול נפץ עמום נשמע ממרחק,
דממה משתרעת במרחב.

ואני, מצד אל צד מתהפך,
מתמתח, מסדר את הכר.
לזעקה הבאה מצפה
ואולי אכין לי קפה.

מכל מקומות המסתור
ושלל חדרי הבטחון
מבכר הייתי להיות
חבוק בזרועותייך,
במרחב המוגן בין שדייך.