לפעמים,געגוע בא באיחור.

כשנדמה שהכל כבר נשכח

כשנדמה שהכל כבר סגור

כשברור שהכל כבר דעך.

 

תמונה.

הינה אני בוהה,מוצפת רגשות,

ימים שאבדו זה מכבר.

מחזיקה זכרונות בידיים תשושות,

נסחפת אל תוך העבר.

 

געגוע שבא באיחור,

בא בצרורות, עם עוד שניים ,שלושה

כל מה שהיה בבטן שמור

מתפרץ מתוך הבעה אדישה

 

היינו לאחד.

עתה אנו לגמרי זרים.

אני תוהה אם גם אותך הם מבקרים?

געגועים.

שמאחרים לבוא, וממהרים להעלם