נושמת עיניך

כבבואות רומנטיות

של טללי קיץ שקופים.

אורגת חלומותיי עימך

בקורים דמיוניים כקורי עכביש.

לא די בלכשף כשפים

הגיע עת למבעים

נובעים כמעיין

מנקבת הר.

את צרור האכזבות

השלכתי לחורש

באשפה מתכלית.

עורגת היותך,

היותי בדואט מתמשך

של צבעים וחזיונות.