זיכרון צף

11/09/2008 14:39 | ברית
זה היה בוקר שקט
עם ציוץ ציפורים
השמש זרחה
והשמיים היו בהירים
הרוח ליטפה
ובחוץ הכל רגוע
אך בפנים הכל
עוד כ''כ פצוע
זאת אותה הדממה
של פעם
שמחדירה תחושה
של חוסר טעם
זאת אותה כבדות
שנופלת פתאום
שלא נותנת מנוח
שלוקחת את כל הכח
זיכרונות צפים להם
ואת יודעת שלא תוכלי לברוח
אז את מתיישבת
ומעבירה בספר עוד דף
ומחכה שהזמן יעבור
מנסה לא לזכור