נַגֵּן עָלַי אֶת לְחָנַי

18/07/2008 17:19 | liana
 

 

זִכָּרון צָרוּב חָרוּץ כְּשָׂדֶה.
רֵיחַ רְגָבָיו מְשַׁכֵּר עוֹצֵר נְשִׁימָה,
נָסַק אֶל שְׁמֵי הַלַּיל
וְהַכּוֹכָבִים שָׁתְקוּ.

נַגֵּן עָלַי אֶת לְחָנַי בִּקְּשָׁה.
הַבֵּט, הַקַּיִץ הֶחְלִיד, נִדְחַק אֶל סוֹפוֹ
שִׁטָּה מְאֻבֶּקֶת,
מְשַׁטָּה -
קָדָה בְּחֵן נִכְנָע
לְרוּחות שֶׁנָּשְׂאוּ.

נַגֵּן עָלַי אֶת לְחָנַי, אוֹתָם יָדַעְתָּ.
הַיָּם שָׁקֵט וְסוֹבְלָנִי
לֶטֶּף גַּל מוֹחֶה דִּמְעָתוֹ
וְהַשָּׁמַיִם
הִמְטִירוּ שְׁתִיקָה.
 
liana