בין הדייגים,

ים מנופף בשמלתו

רוח ערוב היום

לוטפת את פניי בעיגולים

 

שקט עמוק ועבה

לחישות של כאב

וחשבונות נפש

 

תמיד אחרי ויכוח

עם המציאות

אני באה אל המזח הקשיש

ונזכרת איך אמרת לי פעם

הייתי מנשקת אותך"

כאן,

בין כל הדייגים".