ממולי מתקרבים
פיליפינית, וזקן בכסא גלגלים
רגע אחד
משקפיים, אני מיישרת אותם במעלה אפי

הספומטו מתחדד
האישה שחורת השיער הופכת כעת לישראלית
דוחפת עגלה ובה תינוק.

 

הרהור
אני חולפת על פניהם, נמסה ומתמזגת בדרך
לרגע הייתי, כעת דמותי דוהה בזיכרונו של המחר 
והופס, נמוגתי.