בעמוד מאתיים ושלוש

בספר עב כרס

נחה פתקה פזורת דעת

נצהבת

 

הזמן בזז ממנה אותיות

ופסיק אחד

 

כשאגדל אהיה נוקדת

ליבי נוהה אל המרחק

לנדוד