מחיר הבגידה

09/12/2007 14:23 | נירית
 
חשקיה היו נואשים מהרוח,
 נצרבו בם סופות המידבר
 עת שעטה  ביעף אליו,
 ספגו תאוותיה מצעיו.
 
חימר אזי עסיס- ליבו, הקשיח נאטם,
 לחלוחית חייו נחמצה
 תססה  בו עד להבאיש,
יקוד -עיניו בישר  לה העצב התם.
 
סלעי הבזלת חרתו שאגותיו,
שבריו כלאה אדמת הלס,
את זעמו כילו להבות- הקינאה.
 
"עוד נשיקה אחרונה" ,זעק אליה אותלו נואש,
 אך לדזדמונה " שלו"- כבר לא אכפת,
 כשידיו צבותות על צווארה,
 חירחרה כמו הבינה,
 מחיר הבגידה.