יודעת נחת שנותיי

עורגות הוויה

שואפות לנשגב.

רוח נשבה בי

להתקדש בחולין

אולי תבוא חמלה

בשער

ואין מלין בעיר

אוכלת יושביה.

טרוף טורף האדם

בחוסר רחמים

סובא וזולל

ודמעה לא יזיל

על האומלל בפתח