הישן שלי.

02/11/2007 10:36 | רומן שיכרי

הכי קרוב ליד האש אני מרגיש
כולי מורכב מדמעות שקופות שלא יצאו
נגיש ורגיש לכל מחשבה כל סוג של כאב
הולם בפטיש את הדממה מתיש כל צליל כל רגע
כל נגע שבתוכי מוציא ומקרב
טיפות של אי נחת רועדות על גופי
מלקק את שפתי ומשתגע
איפה הכאב איפה הרגש איפה החיים איפה הנפש. שלי

אצבעות שקטות במקומם
שערות חשוכות שבוערות
בחשיכה שנעלמת.
ואיפה היא הייתה
החשיכה לעטוף
בלילות שבערתי
בתוכי

עיניים ללא צבע מוגדר
מלאות מים קרים רועשים
והאדמה נפלה איבדה את הצבע
העננים האפורים כיסו את הדברים ששתקו
כבר לא הספיקו לצאת לאוויר. המילים

כמו אש לבנה
מחפש את הכאב
האנוש באדם.