קול הדממה

30/10/2007 21:22 | צבי הורוביץ
קול הדממה

לאחר שיתפזר הרעש הגדול
היא תישאר עימך
הדממה
היא תמיד הייתה שם
מעולם גם לא נטשה
הדממה

רק שקולה אינו נשמע
עת תורעש בהרעשה כבדה
של קולות המלחמה
ונפץ הדף עז
מעוף גחליליות של אש
עיוות חלקי ברזל
יום וליל
ליד כל אוזן
שורקה

אך...
לאחר הרעש הגדול
נשמע קולה של
הדממה
עת נדם גם
נהי בכי,אחרון...
אז פשוט הבט אך גם
שמע
את דבריו
של התינוק חבוש הפצע
מוטל כך על מיטת שלומו
שתי ידיו לו לידו
אחת שלמה
אחת כבר לא...

הבט על הדימעה
המתעמתה עם צל חיוך
המסתמן
בעודו ישן...
ושמע את דברם:
"עלינו לנצח
לנצח ויהי מה
את הכאב"

הבט על הזקן
אל עינו
קרועה לרווחה
ושמע
על גדותיה --ים של תוכחה
דבר אמת היא משיחה

ראה החיילים,האזרחים
בשוך האש והקולות
מנשוך
בוהים אל תוך ענן
השחור
המתאבך
שמע את הירהורי ליבם
שיחת תכלית כל
זאת

הבה ונשמע גם לקולה של
הדממה
שהרי בכל הרעש הזה
אנו מנהלים בעצם
ולאמיתו
דו-שיח של
חרשים...
 
כל הזכויות שמורות