החופש הותר (שוב)

ואם העצב מושח צבעיו

החופש שבי תורם מילותיו,

רותם שקט עכשיו  

שיר מצייר אופק נודד

מותר המלל מן הספק.

ואבוא אל השלווה

חמת חלילים תחת חימה,

שקט מעתיקה

צליליה עתיקים,

מְצִלִּים.

רפו אזיקי הנפש

הסוהר שבי פקע

הארת הסהר פָּסְקָה

מותר החופש מן הספק,

החופש הותר.