רק אתמול
עוד היו חבויים חלומות
בקצה ההר
משחיזים מילים מוריקות
במדרון.
זכרוני מושיט ידיים כמהות
לגשש אחר שבילים,
רגעים,
קולות
ולא נותר דבר
רק
הקור הזה המתפשׁט
והופך שׂפתיךָ
כּחוּלות
ועֵיניךָ ערפל.