מחשכיה אל האור יצאו

על רקע אפלת הלילה
אדרת חושך לובשת,
איצטלת עלטה עוטפת גופה
אפלולית צלילתה צלמוות דמותה,
אכם לילה כוכבי שמיים
פחם צבע מילתה,
נחוש האיש בלבן
לצבוע אור מצוקתה,
אפר הרמץ גחל ליבו
מלבה את תשחורת ליבה,
מילה אחר מילתו
שרשרת נגהות נישמתה,
מתוך חשוכוכית אפלתה
עיניה אליו יקדו,
ברק נישמתו אותה צבע
מחשכיה אל האור יצאו.