שמד

02/07/2007 15:51 | יעל גולדמן
משמד אתה לא תנקה
מחסה לא תמצא באור המוצל
של מרפסת החדר.
שנבוא בשערים
שלא יפתחו לעולם,
חולף לו סתיו
החורף מגיע - והולך, אחריו הולכת אשה
מקנאה במקלו
ונתנתהו לזר, וישב וישמע התפילה
שנהוג לאמרה בשבת, המקום בו נמצאת המלכה
אותה לא שכח.
ירצה להיות תחת יד -
הכף שתספג ותבלע ותוביל אל השקט.
מלאכים יזמרו את שירת השמים
כי כולם מבינים
זה האיש - לא בשנים
-תחסר המקום והזמן.
 
זכויות שמורות - יעל גולדמן.