בקצה השולחן יושב כסא

22/06/2007 17:54 | אלדום
 
בקצה   השולחן   יושב   כסא
שולח   משענות   שחוקות   אל   פרץ   החלון.
 
זרועות  הלילה  גחליליות   -
חסד   אין   בהן;   לא    חרטה;   לא   רחמים.
 
הן   מקרירות   הבהוב   של    ה א ר ה     באזעקה,
הן   מאלמות   חריצים   שחורים   מבעבעים   מבעד   לחרכי   התריס.
 
חרק -אור   פתע   דמות   נחבטת   בזכוכית -
פרפור   כנפיים   של   "צפורת   הכרמים"   שהוכרחתי   להסיט,
 
כערמון   בערבה,  הוצאתי   עצמי   מתוך   בדידות    ה א  ש
שניה   לפני   שכבר   הייתה   ב פ נ י ם
 
ושוב   איני   כסא   מוקצה  להשראה
אלא   סתמאיש    יושב   בחושך   על   מלים.