"בגני נטעתיך, בגני המוצנע, בלבי". (רחל)
לא שוכחת.
תמיד, עם ערוב יום,
על ערבם של ימי,
אני מביטה
ויודעת, כי זה הגן
ישאר בפריחתו
גם אם פרחי מילותי