נוטפים טללַי קילוח דק,
טיפין טיפין צונחים ברטט,
שוטפים כתמים קטנים בדרך,
לוקטים אבק שהצטבר.
זרימה איטית ומתמשכת,
עוטפת כל גרגר תועה,
סוחפת את גלי השקט,
אל יום חדש שמתבהר.