דרך

דרך אותה מנהרה

בה פסעתי,

כבדת ברכיים ושיער,

סופה.

ראשית דרכי, עתירת אור גנוז.

שלוות נתיב הדעת,

מפריו נגסתי.

זרועות חסונות הקיפוני,

עיגולים בהירים עטופי הילה נסתרת,

סובבים סביב צירם, מקיפים, נוכחים.

מסלול בחירה שקוף מתוכן,

ניצב מנגד,

מצפה.