שוב גואה הים
ומכסה סלעים.
בשצף
פורק זעם קדמוני
כמנהגו, במועדו,
גלים רוגשים
משתברים
אל חוף סבלני.

גם אני כמותו
רוצה לסעור
וּבְשוֹך -
להתרפק על חוף.

גאות