בוהק האור ברחובות

דרזדן, הירושימה, נגאסקי

לוטש את עיני לתבניות הכרה.

תכלת הנהר משקף את בוהק השלג

על פני פסגות ההרים והגבעות

הזמן נעצר בסירוגיו הבלים.

אני עוד רוקם חוטים של אור

לאחות את יריעות המפרשים

לכדור פורח של חלומות.