ארנב בודד

13/02/2007 00:56 | א. מיכאל
הוא פשוט אהב לאכול דשא, ארנב שחור,בודד,נפוח,
הוא ישר אוזניים , הזיז את האף, מריח את הרוח.
מוזר הוא לא בורח, הוא ממתין לי כל יום באותה חלקה,
הוא ממתין ללטיפה שלי , פרוותו רכה, כל בך נעימה.
 
הוא היה ארנב בודד, ממין זכר , מאוד מיוחד ושובב,
ביום אחד הוא נעלם, חפשתי בכל פינה, איפה הארנב.
נשארתי בודד, מטייל במדשאה,מחכה שילטפו אותי עכשיו,
לא נשאר לי ארנב ללטף, אני עם חליפה יושב בדשא, מעונב.
 
הדשא צומח , מטפס לגובה , איפה אתה מכרסם קטן שלי,
כמו חלף עם הרוח , כך נעלמתה ,לא נפרדתה ממני.
לפתע כמו במטה קסמים, בין העלים מציצים הרבה ארנבים,
נגשתי לראות , לא יאומן, ארנבי הבודד, משפחה הקים. 
 
הוא חיכה כמו תמיד לאותה לטיפה, אין לו תירוץ על הפרידה,
יחד איתו ששה ארנבונים מתוקים,על המשמר עומדת אמא לבנה.
הם רצו קפצו בהתלהבות, לפתע נשמעה שריקה מוזרה,
כולם אל אמא התקבצו, באופק כנראה ישנה סכנה.
 
הארנב הבודד לא זז , לצידי הוא מרגיש בטחון, אמא נעלמה ,
לקחתי אותו בידיים בפעם הראשונה, הוא לחש מלה יפה.
חופש, חירות, היפה, הנאה, הטהורה שבכל התארים בעולם,
הסכמתי אתו במלה הנפלאה , אולם עכשיו אתה כמו כולם.
 
לא בודד, לא נודד , יש לך משפחה גדולה וגם יפה מאוד,
הוא הסכים איתי , שמשפחה זה יפה אבל צריך לעבוד.
את הדשא לכסח, כל יום לדאוג לחלקות חדשות לארנבונים,
אז בוא ניפרד עכשיו, כי כך זה אצל כולם אחרי שמתחתנים.