צַוָּאָה

08/02/2007 14:42 | מרגלית בר-צבי

וְהָיִיתָ גְּבָב עֲצָמוֹת
שֶׁהֶעְפִּילוּ מִפִּיר אָפֵל
וְהִגְשִׁימוּ חָזוֹן שֶׁל לִהְיוֹת
דְּמוּת שֶׁקָּפְצָה מִכִּבְשָׁן
הִכְּתָה שָׁרָשִׁים
וְנִשְׁבְּעָה " לְעוֹלָם לֹא עוֹד ".

וְהָיִיתָ מַנְגִּינָה מִתְנַגֶּנֶת
יָמִים אֲרֻכִּים לְלֹא תָּוִים
דֶּלֶת חוֹרֶקֶת
חֲלוֹמוֹת אֲפֹרֵי כּוֹכָבִים.

וְהָיִיתָ אוּד עָשֵׁן
עָלֶה נִדַּף מַרְעִיד נְחִישׁוּת
בֵּין קִירוֹת בֵּיתְךָ הַשּׁוֹתְקִים
רָחֲפוּ נְשָׁמוֹת אֲבוּדוֹת .

וְהָיִיתָ כְּמִיהָה לְחַיִּים
אוֹר עָמוּם בְּקָצֶה מִנְהָרָה
וְהָיִיתָ נִיצוֹץ בְּלַיְלָה מִתְאָרֵךְ
צַוָּאָה .