דמעות בערוב יום

טורף מוסווה בערבות אהבה ותשוקה

מביט ,

מנקות האל- חזור של הכאב והגעגוע

סופר ,

דפים חסרים ביומן

צבעים שנעלמו

מודד ,

מלכודות הזמן האוזל לבלי שוב

המחוזות בהם , גבר מתגעגע

נלחם ,

במשחרים טרף

כמו עומד מחוץ לחיים ,

מביט.

נוגע , אשליית הזמן

החופש הכוזב עם שחר

זוכר ,

דמעות שנשכחו בתרמילו.

כלום לפעמים זה הכול

כמו שקיעה ריקה.

על קברו יחרטו -

נעדר , מתוך אהבה.