194510/10/2026 22:57 | אודי גלבמן
הַיְּלָדוֹת הָאֵלּוּ פְּרִי הַבָּצִיר שֶׁל אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ עוֹמֵד דּוֹמֵם וְשׁוֹתֵק מוּל מַרְכֻּולְתָּן וְאֵין מוֹנֵעַ מִלִּרְאוֹת אֶת וְהַגּוּפִיָּה שֶׁל שִׁעוּר הַהִתְעַמְּלוּת וְהַיְּרֵכַיִם תַּחַת גּוּמִיַּת מִכְנְסֵי הַהִתְעַמְּלוּת הַכְּחֻלִּים. הַפּוֹקְדִים בְּחִיּוּכִים מְשֻׁרְבָּטִים אֶת וּצְבִיקָה בֶּן כִּתָּתָן מַסְבִּיר לִי אֵינָהּ מְחַיֶּכֶת לְכָל אֶחָד כֵּן וְהֵם כְּבָר עוֹשִׂים בְּיַחַד דְּבָרִים שֶׁכַּאֲשֶׁר אֶהְיֶה וַאֲנִי שׁוֹתֵק וְחָשׁ כֵּיצַד הוֹפֵךְ גּוּפִי לְעִסָּה וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת נַפְשִׁי וְגַם כַּיּוֹם בַּחֲלוֹף אֲנִי מְהַרְהֵר בָּהֶן כַּיּוֹם- נְשׂוּיָם עָבוֹת בָּשָׂר וּשְׂפָתוֹן מְשׁוֹטֵט עַל פְּנֵיהֶן בַּדֶּרֶךְ לְעִצּוּב מֻחְלָט שֶׁל וַהֲרֵיהֶן בַּדֶּרֶךְ לַמִּשְׂחָק רָמִי בְּמִרְפֶּסֶת שֶׁל שַׁבָּת אַחַר עִם הַבֹּשֶׂם הַזָּקֵן וְהַיַּלְקוּט עִם הַטִּיפּ לַנַּהָג.
-- udi gelbman |