שומרי האור הסמוי

רעבתי לאורות הסוד

גמעתיממעינות דעת

כציפור הגומעת שמי אין סוף

כנפשי השואפת לאורות עולם

חוכמה לי היתה כאש בעצמותי

גחלת ניצחת שלא תכהה בריק

סוד היקום לחש בתוך דמי

והאזנתי לשקט בלתי נראה

שדות ידיעות נפרשו לרגלי כמדבר

ואני הייתי כצעירה הקוצרת רסיסי זוהר

לקטתי חוכמה כפרות של אור

כי רק הרוח יודעת לזעוק לשמייים

לעת השקט יצאתי לבקש פתרונות

בין צללי שכלות ומחשבות

ומצאתי בשותקים את תקות התבונה

ובמחשבה הזכה-את תקות העולם