פְּשָׁרָה

פְּשָׁרָה

רוֹצֶה אֲנִי מְאֹד שֶׁתִּשָּׁאֲרִי
כִּי אֵין בְּכֹחִי לִמְנֹעַ לֶכְתֵּךְ .

אַךְ אִם  גָּמַרְתְּ אֹמֶר לָלֶכֶת
אָנָּא הַשְׁאִירִי כָּאן אֵת לִבֵּךְ
אוֹתוֹ הַלֵּב שֶׁבְּגִינוֹ נִקְשְׁרָה
נַפְשִׁי בְּנַפְשֵׁךְ וְלִבִּי בְּלִבֵּךְ
 

הַשְׁאִירִי אֶת עֵינַיִךְ הַטּוֹבוֹת
אוֹתָן עֵינַיִם שֶׁמַּבָּטָן הַיָּפֶה
גָּרַם לִי לָלֶכֶת שֶׁבִי אַחֲרָיִךְ
וּלְהִתְאַהֵב בָּךְ לְלֹא מַרְפֵּא.
 

הִשָּׁאֲרִי כֹּל כֻּלֵּךְ עַד כְּלוֹת
כִּי אֵין בְּכֹחִי לִמְנֹעַ לֶכְתֵּךְ .