שִׁיר לְאוֹהֲבֵי הָאָרֶץ

שִׁיר לְאוֹהֲבֵי הָאָרֶץ

וְהָאָרֶץ הַזּוֹ תָּמִיד מִתְקַדֶּשֶׁת
וְאַתָּה בָּהּ מֻנָּח וּלְעוֹלָם לֹא עָיֵף
וְהָאָרֶץ הַזּוֹ אֶת פָּנֶיךָ לוֹטֶשֶׁת,
אֶת גָּזִית אֲבָנֶיךָ מוּל בֵּית הַתֹּרֶף

וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, שֶׁנֶּחְלַף בָּהּ מִזְגָּהּ 
מִיָּפֶה וְנֹחַ לְחָם וְסוֹעֵר
וְהָאָרֶץ הַזּוֹ, שֶׁנּוֹדֵד בָּהּ מִדְבָּר 
וְהוּא אִתְּךָ, עִמְּךָ לְדַבֵּר

וְהָאָרֶץ הַזּוֹ שֶׁלְּעוֹלָם הִיא נִדְרֶשֶׁת
שְׁקוּפָה הִיא כְּמוֹ אֵגֶל שֶׁל טַל
תִּתְגַּלֶּה הִיא בַּיּוֹם
וּבַלַּיְלָה נִסְתֶּרֶת
בְּלִבְּךָ תִּתְעַלֵּם וְתִגְדַּל