מַתְכּוֹן לְעוֹלָם לבימת הדיון -

מַתְכּוֹן לְעוֹלָם

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהָעוֹלָם עֲבוּרָם הוּא פּוּדִינְג אֹרֶז.
הַכֹּל מָדוּד בּוֹ, שָׁקוּל, מְסֻדָּר,
כָּל גַּרְגִּיר מִשְׁתַּלֵּב בַּתַּבְנִית,
לְכָל שְׁאֵלָה יֵשׁ תְּשׁוּבָה, מָחָר הוּא הֶמְשֵׁךְ שֶׁל אֶתְמוּל.
הַהִגָּיוֹן מָתוֹק וְיַצִּיב,
כְּמוֹ קִנּוּחַ שֶׁנָּח עַל צַלַּחַת.

וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהָעוֹלָם עֲבוּרָם הוּא מָקָרוֹנִי מוּקְרָם.
בְּלִיל שֶׁל חוּטִים, חֹסֶר וַדָּאוּת מְבֻעְבַּעַת,
סְבַךְ שֶׁל קְצָווֹת, הַפְתָּעוֹת מִתַּחַת לַשִּׁכְבָה הַפְּרִיכָה.
אֵין שׁוּרָה יְשָׁרָה, אֵין קַו בָּרוּר,
הַכֹּל מְעֹרְבָּב, חַם, מְבֻלְבָּל וְחַי.

אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת בְּאֵיזֶה מִטְבָּח אֲנִי בְּטוּחָה –
אֶל הַמִּטְבָּח הָרוֹמָנִי נָשַׁקְתִּי בְּשִׂמְחָה.
שָׁם הַמַּמָלִיגָה זְהֻבָּה, חַמָּה וּמְנַחֶמֶת,
וְהַנִּחוֹחַ שֶׁל הַבַּיִת מְעוֹרֵר אֶת הַנְּשָׁמָה.

בֵּין הַצּוֹרְבָה הַחֲמוּצָה לַמִּיטִיטֵי עַל הָאֵשׁ,
אֲנִי מוֹצְאָה אֶת הַתְּשׁוּבוֹת לְכָל מָה שֶׁיֵּשׁ.

וּבַסּוֹף – הַפָּפָּנָשׁ הַמָּתוֹק מִכָּל דָּבָר,
הוּא הַחִיּוּךְ שֶׁמְּסַכֵּם אֶת הַיּוֹם שֶׁעָבַר.
לֹא צְרִיכָה פּוּדִינְג אֹרֶז וְלֹא מָקָרוֹנִי זָר –
הַטַּעַם שֶׁלִּי מְדֻיָּק, עָשִׁיר וּמְאֻשָּׁר.
~

אינני יודע – אולי בעולם יש שני סוגים שונים של אנשים,
ועבור סוג אחד – העולם הוא הוא מן מקום הגיוני לחלוטין, כמו פודינג אורז,
ועבור הסוג השני זה חוסר וודאות, כמו תבשיל מקרוני מוקרם.

כתב הרוקי מורקמי בספרו "קורות הציפור המכנית".
​​​​​​​~