סוֹד הַכְּנָפַיִם - לבמת הדיון

סוֹד הַכְּנָפַיִם

הָעָנָף רוֹעֵד בָּרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת,
הַיַּעַר מִסָּבִיב קוֹרֵא תִּיגָר,
אַךְ הַצִּפּוֹר לָשִׁיר אֵינָהּ פּוֹחֶדֶת,
הִיא לֹא תְּלוּיָה בְּמָה שֶׁפֹּה נִשְׁבָּר.

מַבָּט קָטָן לְמַטָּה, אֶל הַתְּהוֹם,
וְהַחֻלְשָׁה לְרֶגַע מְפַתָּה,
אַךְ יֵשׁ בְּלִבָּהּ אֱמֶת חֲזָקָה הַיּוֹם,
שׁוּם סְעָרָה אוֹתָהּ לֹא תְּמוֹטֵט.

כִּי לֹא הָעָנָף מַחְזִיק אוֹתָהּ בָּאֲוִיר,
וְלֹא הָעֵץ מַעֲנִיק לָהּ בִּטָּחוֹן,
הַכֹּחַ הָאֲמִתִּי, הַנִּסְתָּר, הַבָּהִיר,
נִמְצָא בִּכְנָפֶיהָ, בַּלֵּב, בָּרָצוֹן.

גַּם אִם יִקְרֹס הָעֵץ, יִפֹּל הַזֶּרֶם,
הִיא תִּתְרוֹמֵם גָּבוֹהַּ אֶל עָל,
הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהּ חֲזָקָה מִכָּל רַעַם,
הִיא לֹא תְּלוּיָה בְּמִקְרֶה אוֹ מַזָּל.

אָז תִּזְכֹּר תָּמִיד, כְּשֶׁהַכֹּל מִסָּבִיב רוֹעֵשׁ,
כְּשֶׁהַקַּרְקַע שֶׁלְּךָ מַתְחִילָה לָנוּעַ,
הַכֹּחַ לִשְׂרֹד, לָעוּף, לְהִתְחַדֵּשׁ,
נִמְצָא בְּתוֹכְךָ – יָצִיב וּבָטוּחַ.

תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ, בַּכְּנָפַיִם שֶׁלְּךָ,
הֵן יִשְׂאוּ אוֹתְךָ מֵעַל כָּל מִכְשׁוֹל,
הָעוֹלָם עוֹד יִרְאֶה אֶת מַעוֹפְךָ,
כִּי מִי שֶׁמַּאֲמִין – תָּמִיד יָכוֹל.
~

~