כְּנָפַיִם נִפְרָשׂוֹת לְרַאֲוָה01/06/2026 20:07 | אביה
גַּם כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם
מַזִּיעִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ
נוֹתָרִים מְפֹהָקִים
חָשָׁה לְאִמִּי גַּעְגּוּעִים.
אִמָּא הוֹרִישָׁה לִי כְּנָפַיִם
לִכְתֹּב אוֹתִי כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ
וּבְתוֹךְ הַשְּׁתִיקוֹת הָאֲרֻכּוֹת
כְּשֶׁהַחוֹל מְכַסֶּה אֶת הָעִקְּבוֹת
אֲנִי טוֹבֶלֶת נוֹצָה בַּנְּשָׁמָה
וּמַשְׁאִירָה עַל הַדַּף נֶחָמָה.
גַּם כְּשֶׁהָרוּחַ מְסָרֶבֶת לִנְשֹׁב
וְהַכֹּל מַרְגִּישׁ כָּבֵד וְעָצוּב,
הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהּ נִפְרָשׂוֹת בּתוֹכִי
מְרִימוֹת אֶת כָּל עוֹלָמִי.
מִתּוֹךְ הַלַּהַט וְהַיֹּבֶשׁ הַזֶּה
אֲנִי רוֹקֶמֶת סוֹף לַמַּחֲזֶה,
נוֹשֵׂאת עֵינַיי אֶל הַמָּחָר
בַּנְּתִיב שֶׁאִמָּא לִי הוֹתִירָה כְּבָר.
וְדַוְקָא שָׁם, בַּמָּקוֹם הַמְּפֹהָק,
הַכְּנָפַיִם נִפְרָשׂוֹת לְרַאֲוָה.
אִמָּא אִתִּי,
וְלָעוּף אֲנִי כְּבָר יְכוֹלָה.
~
1.6.26
|