לפעמים אני חושב

מה אני עושה כאן,

שואל את עצמי

ואינני יודע.

איש כמעט לא מכיר אותי-

ואני כאן,

לא משאיר זכר ממשי.

והכול במקומו.

לאט אני מתרגל

לזנב העפיפון שבי,

נמשך בלי כיוון,

בלי יד שמחזיקה.

ולפעמים אני חושב

שאני תא זרע אבוד,

נזרק לכלום,

מחפש חיבור.