הוא כותב שירים בלילה

הוּא כּוֹתֵב אֶת הַשִּׁירִים שֶׁלּוֹ עָמֹק אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה
מִזְדַּחֵל בֵּין מַעֲבֵי הַקּוֹרוֹת שָׁם מִתְאַכְסְנִים בְּבִטְחָה
הַשֵּׁדִים וְהָרוּחוֹת וְזִכְרוֹנוֹת הֶעָבָר וְתִסְכּוּלֵי הֶעָתִיד
לָבוֹא עִם מִטְעֲנֵי שַׂקִּים שֶׁל אַכְזָבוֹת חֲדָשׁוֹת, וְלַעֲזָאזֵל
עִם הַנָּשִׁים הַיָּפוֹת הַמְּהַלְּכוֹת מוּלוֹ בִּרְחוֹבוֹת שׁוֹמְמִים.
אוּלַי יָשׁוּב בְּיוֹם מִן הַיָּמִים לְחַלֵּק לָהֶן סֻכָּרִיּוֹת, אֲבָל 
רַק אוֹתָךְ עִם הַמַּבָּט הַיְּפֵהפֶה הַהוּא מִן הַסַּפְסָל  בְּצָהֳרֵי
שַׁבָּת רְחוֹקָה:

אוֹתָךְ הוּא תָּמִיד יִזְכֹּר.