יוֹם יָבוֹא

יוֹם יָבוֹא

מִזֶּה יָמִים רַבִּים שֶׁלֹּא צָעַדְתִּי

בַּחוֹל הַחַם, 

רַגְלַי לֹא נֶעֶטְפוּ בְּגַרְגִּירֵי

רַכּוּת צוֹרֶבֶת 

שֶׁמֶשׁ לֹא לָטְפָה פָּנַי.לִבִּי 

הַמָּךְ נִלְחַם 

בַּצַּעַר.בִּפְעִימָה קְצוּבָה.

 עוֹדִי אוֹהֶבֶת! 

גַּם אִם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נֻתַּץ, 

בְּקֵץ הַתֹּם 

דְּמוּתֵךְ עוֹדָהּ מוּלִי עוֹמֶדֶת

אֵיתָנָה 

מִמֶּרְחַקִּים אַתָּה אֵלַי שׁוֹלֵחַ

קַרְנֵי חֹם,

עוֹטֵף אוֹתִי בְּאַהֲבָה, 

מְעַט שׁוֹנָה 

בְּיוֹם בּוֹ מוּל שֶׁמֶשׁ וְגַלִּים לְבַד 

אֲנִי פּוֹסַעַת

עִמִּי אַתָּה, בְּכָל נִימֵי נַפְשִׁי

בְּכָל גּוּפִי 

בְּעֹמֶק הַוָּתִי אֲנִי שְׁלֵוָה.  

אֲנִי יוֹדַעַת

כִּי שָׁלֵם, אוֹהֵב, תָּשׁוּב

אֱלֵי חוֹפִי.