זיכרון

זר לא יבין זאת

כמה כואב בכול מקום 

מתכווץ מצער ובכי הגרון

הראש  כבד   מונח על כר

העיניים דומעות ונעצמות

המחשבות מהזיכרונות בראש מתרוצצות ולצאת   ומבקשות  

ואז הן מצאו מוצא 

דרך הגרון נצא

יצאו ומיד פצחו בשיר ורון ואמרו:   היום נזכור את הבנים והבנות שנפלו על הגנת המולדת, אבל גם מחר  נזכור ובכול יום .

נזמן לנו מהחללים זכרונות יפים וטובים

  ואותם לעד נשמר