מקלט

כבר שלושה שבועות

שכל האנשים סביבי

מכינים קפה

יורדים למקלט

שוברים ביצה על מחבת

יורדים למקלט 

מורידים את הזבל

יורדים למקלט 

אבל כבר שלוש שנים

שאני יורדת למקלט, 

ואין ממנו נס בחזור,

גז ששכחתי לסגור,

או טלוויזיה רועשת 

בחוץ מלחמה, רעש בלבול

כלום לא ברור

החלב גולש

אנשים נהרגים, לבבות נשברים

זיכרונות צפים

טריגרים חותכים 

הדמעות כל כך מלוחות 

שאני מרגישה שהלב תכף 

יעצור

ואני עדיין לא יודעת

איך לחיות

במקלט הזה בתוכי