ספר חיי

אדם באמת אינו צריך אלא לספר אחד בחייו

ואני, ספר חיי הוא ריק. אין בו מילים מודפסות

יש בו אותיות בלתי נראות שכל פעם כל זיכרון

משנות את הכתוב, פה נזכרתי בריח שהיה

שם עברה גם ציפור מעל ראשי

שם היא חייכה רק חייכה ובפעם הבאה שהסיפור נכתב

נזכרתי באור בעיניה , מין ברק שהקדים את רעם הלמות ליבי

כן, כל הספר ריק ונכתב מחדש כל פעם כל  מחשבה

תמיד מתגלות הפתעות, נרקמת שמיכת חיי

 מטלאים ופלאים מתחדשים ונשנים.